נעבור לשקופית הבאה: על פרויקט הגמר של סיון קורן

מי זוכר היום את עידן השקופיות? לפי שהיו פה מצגות ולפני שמוסדות חינוך חלמו אפילו על מחשב וברקו בכל כיתה לימדנו את תולדות האמנות עם שקופיות. היו לי קלסרים עם ניילונים שקופים מחולקים לריבועים, בכל ריבוע נחה לה שקופית ועליה מדבקה עם שם היצירה. להרצאות הייתי צריכה להגיע הרבה זמן קודם עם המחסנית ובה המתקןהמשך לקרוא "נעבור לשקופית הבאה: על פרויקט הגמר של סיון קורן"

אין או / או יש גם וגם: מחאת הבינתחומיות

כשחשבתי מה ללמוד בתואר השני: אמנות או פילוסופיה? יהדות או חינוך? היה לי ברור שאני לא רוצה לוותר על אף אחד מהתחומים האלה. "אני רוצה ללמוד מהכל. לנסות כל דבר. חיים רק פעם אחת…" כמו שכתבה ורד מוסינזון בספר "דברים שצריך לעבור" שליווה אותי מאז שהייתי נערה. השנה הייתה 1997 ולמזלי באוניברסיטת בר אילן נפתחה תוכנית בינתחומית: לימודי פרשנותהמשך לקרוא "אין או / או יש גם וגם: מחאת הבינתחומיות"

דיוקן האמן

בקורס תהליכי יצירה שאני מלמדת במכללת אמונה, סטודנטיות שנה א' מקבלות תרגיל סיום לסוף סמסטר א' "דיוקן האמן". זה תרגיל קלאסי בהוראת אמנות שהמטרה שלו להכיר מקרוב תהליך יצירה של אמן וליישם בעבודה עצמאית את עקרונות עבודותו האמנותית. במהלך השנים התרגיל הזה עבר שינויים, עליות וירידות עד שמצאתי את המתכונת הכי יעילה. בעקרון כאשר נותניםהמשך לקרוא "דיוקן האמן"

עוז והדר, ברוק ורוקוקו, קבוקי ומיכל נגרין: לאה ופולינה משחקות באופנה

ליריד האופנה של נשות המגזר הדתי קוראים "הוד והדר". זהו כנראה שיבוש מכוון של  המשפט מהמזמור הידוע "אשת חיל" שם כתוב: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון". אומרים המפרשים שהכוונה היא לנפש של האישה שיש בה גם אצילות (הדר הוא כינוי של כבוד לבעלי מעמד האצולה) וגם גבורה. יותר קשה היה להסביר את הסיפא של הפסוק: "ותשחק ליום אחרון". לאישה יש הומור.המשך לקרוא "עוז והדר, ברוק ורוקוקו, קבוקי ומיכל נגרין: לאה ופולינה משחקות באופנה"

ספרים ושברי ספרים או איזה ספר הייתי לוקחת לאי בודד?

השאלה איזה ספר הייתי לוקחת לאי בודד הפכה להיות לא רלבנטית במובן הטכני שלה. אם רק אוכל לזכור לקחת את המטען ואם יהיה שם שקע (באיזה אי בודד אין שקע?) אז אני מסודרת מבחינת חומר קריאה עד שיבואו לחלץ אותי או לפחות עד שאסיים את חבילת הגלישה שהשכלתי לשדרג בעוד מועד. אבל האם השאלה הזאת הייתה אי פעם שאלההמשך לקרוא "ספרים ושברי ספרים או איזה ספר הייתי לוקחת לאי בודד?"

הגדה של אישה

כשהתחלתי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלי היו לי הרבה ספקות וחששות. מה שידעתי בוודאות זה שהמחקר יהיה קשור בנשים ובאמנות יהודית. כל השאר היה נעלם… באחד הקורסים בתואר השלישי (אוניברסיטת בר אילן) הסבירו שהשלב הראשון הוא איסוף נתונים. במשך כמעט שנה שלמה ביליתי בספריות ברחבי הארץ וצילמתי כל תמונה שהופיעה בה דמות של אישה מתוך כתבי ידהמשך לקרוא "הגדה של אישה"

מיוקו אונו ועד יריד אופנה לנשים דתיות: אמנות ופמיניזם נפגשים במרחב הציבורי

לפני כמה שבועות התקיימה בירושלים תערוכה מיוחדת בשם "מבצע". התערוכה הוצגה בתוך סניף של רשת שופרסל בתלפיות וביקרו בה, בין השאר, גם הסטודנטיות לאמנות של מכללת אמונה. ומאז הן רוצות גם. הן רוצות גם לקחת חלק בפעולה אמנותית שמתבצעת במרחב הציבורי ויוצרת שיח, ללא מילים, עם קהל מגוון. הנה כמה תמונות מהתערוכה ההיא:      במסגרת הקורסהמשך לקרוא "מיוקו אונו ועד יריד אופנה לנשים דתיות: אמנות ופמיניזם נפגשים במרחב הציבורי"

בגדים מהבוידעם: תערוכת אמנות חברתית

  בגדים מהבוידעם: תערוכת אמנות חברתית של סטודנטיות מכללת אמונה ביריד "הוד והדר" בנייני האומה 15/3-17/3   "הבוידעם" היא חנות בגדים חברתית השוכנת בלב שכונת תלפיות בירושלים, לא רחוק ממכללת אמונה. החנות המעוצבת שמוכרת בגדים יד שנייה באיכות גבוהה ולאחר מיון קפדני היא למעשה מפעל שיקומי שמטרתו העיקרית היא לתת מסגרת תעסוקתית למי שזקוקים לתהליךהמשך לקרוא "בגדים מהבוידעם: תערוכת אמנות חברתית"

בחינה בענת חן

סמסטר א' הסתיים ואתו הגיע שעת המבחן. יותר ממאה מחברות של "בחינה בענת חן" מונחות על השולחן בסלון. למה מתכוונים כשאומרים "בחינה בענת חן" והאם יש הבדל בין בחינה בענת חן ל"בחינה בד"ר ענת חן"? היו שש שאלות. מתוכם היה צריך לענות על ארבע. כל המבחנים שלי תמיד בנויים על מדורים בעיתון הארץ. אין היום בעברית,המשך לקרוא "בחינה בענת חן"

ברוש / לא ברוש

את המשפט שאנחנו מיחסים להמלט: ״להיות או לא להיות״ אני מבקשת לשנות לנוסח הבא: ״להיות ברוש או להיות לא-ברוש?״ זאת השאלה. ברוש / לא-ברוש הוא תרגיל שאני נוהגת לעשות כתרגיל פתיחה לכל קורס מעשי שאני מלמדת, לא משנה באיזה מדיום. היו שנים שזה היה בפיסול או קרמיקה, לעיתים צילום והשנה זה היה תרגיל הפתיחה של קורס ״תהליכיהמשך לקרוא "ברוש / לא ברוש"

מאולם השואה עד בית הערבה דרך דיזינגוף 99: סטודנטיות במכללת אמונה מחפשות חלל

זה ידוע שלכל מוסד או ארגון יש עולם מושגים מיוחד ואופיני שאדם זר לא יוכל להבין. כך גם במכללת אמונה. יגאל גרוס, אמן, צלם, כותב מוכשר וראש החוג לעיצוב גרפי במכללה פירסם חוברת ״מושגים״ מקסימה לסטודנטית המתחילה: למה מתכוונים כשאומרים גיליון? חצי גיליון? מי הן ה״מדפיסניות?״ ומה זה באמת מותג? כל זה הביא אותי לחשוב על כל מיני שיחותהמשך לקרוא "מאולם השואה עד בית הערבה דרך דיזינגוף 99: סטודנטיות במכללת אמונה מחפשות חלל"

רימונים: אני רואה אותם בדרך לגימנסיה…

מה הדבר האחרון שאתם רואים לפני שאתם נכנסים לעוד יום של עבודה במשרד מול המחשב? אני רואה רימונים. מיד אחרי שאני פותחת את השער של המכללה הם נמצאים שם, חלקם על העץ עדיין, רובם כבר נפלו. הרימונים האלה הם אחד הדברים הכי יצירתיים ואמנותיים שהטבע יכול ליצור. משהו בצבע האדום ההולך ומשתנה מיום ליום בתוספתהמשך לקרוא "רימונים: אני רואה אותם בדרך לגימנסיה…"

אמנות יהודית בחשיבה יצירתית

מה כבר אפשר לחדש באמנות יהודית? מסתבר שהרבה. כל קורס טוב באמנות יהודית מתחיל בשאלת מליון הדולר: האם יש בכלל אמנות יהודית? ומה העצם הכוונה ״יהודית״. האמנ/ית יהודי? התמונה יהודית? הנושא היהודי? מקורות ההשראה? בשנה החולפת לימדתי במכללת אמונה קורס ״אמנות יהודית בחשיבה יצירתית״. זה היה קורס מקוון וכל העבודה נעשתה באופן עצמאי על פי הנחיותהמשך לקרוא "אמנות יהודית בחשיבה יצירתית"

הנשים המקוננות / מנהגי אבל וקינה באמנות היהודית

 קיץ 2014 שייך לאמהות. אמהות הבוכות על מות הבנים. בפרק ״הנשים המקוננות״ בעבודת הדוקטורט שלי התיחסתי לתיאורי נשים באמנות היהודית בימי הבניים שבהם רואים קבוצות של נשים בהבעות צער וקינה. כשראיתי את התמונה שציירה השבוע ויקי לוי-אלשייך עם האמהות של קיץ 2014 נזכרתי מיד בתמונות אותם חקרתי ואשר צוירו לפני מאות שנים. נדמה ששום דבר לאהמשך לקרוא "הנשים המקוננות / מנהגי אבל וקינה באמנות היהודית"

ילדה יקרה קטועת ידיים, עשויה נייר פרגמנט יוצאת למסע. לאן היא הולכת?

שם פרויקט הגמר של רננה לאוב הוא ״ילדה יקרה״ (מוצג עד 27/7/2014 בתערוכה ״מחוללות״ במוזאון היכל שלמה) וזהו אולי המפתח היחיד שהאמנית נותנת לנו כסוג של עוגן על מנת לעזור לנו לפענח את היצירה. בתהליך ההבנה והפרשנות שלנו אנחנו מעניקים לרננה את עיקרון החסד. אנחנו מניחים מראש שהיא שתלה רמזים שאם נלך בעקבותיהם נוכל להרגיש את ההרפתקאה.המשך לקרוא "ילדה יקרה קטועת ידיים, עשויה נייר פרגמנט יוצאת למסע. לאן היא הולכת?"