המקום – איך זה באמת עובד העניין עם אלוהים

הכל בר-ביצוע. תתארו לכם שזה יכול היה באמת להיות ככה. אלוהים יושב יום ולילה, ללא הפסקה על יד שולחן קטן בבית קפה. אנחנו באים, יושבים מולו על כיסא ומבקשים בקשות. זה מה שאנחנו הרי עושים ממילא במפגש עם אלוהים, לא? מבקשים דברים. למשל שנהיה בריאים. שהילדים שלנו יהיו בריאים, שנהיה יפים, שיהיה לנו כסף, שנאמין

הכל כתוב: על הסרט מכתוב ועל מי שקורא את הפתקים שאנחנו שמים בכותל

מי באמת קורא את הפתקים שאנשים מטמינים בכותל? שאלה טובה. זאת אחת השאלות שהסרט "מכתוב" (תסריט ומשחק: חנן סביון וגיא עמיר, בימוי: עודד רז, ישראל 2017) מבקש לשאול. המנהג היהודי לכתוב פתקים עם בקשות שונות ומשונות ולשים אותם בין אבני הכותל בתקווה שאלוהים או מישהו מטעמו יקרא הוא מנהג שנראה לנו קצת "ארכאי" בשביל לבסס עליו

עצור או שאני שותה… : זכרונות ומכתבים מהצבא בעקבות הסרט אפס ביחסי אנוש

את הסרט ״אפס ביחסי אנוש״ בכלל לא רציתי לראות. כולם אמרו לי שזה סרט מצחיק ואני ידעתי שאין שום דבר מצחיק בלהיות חיילת. בסוף יצא שראיתי פעמיים (כמעט). בפעם הראשונה הייתה הפסקת חשמל אחרי שכבר הוקרן חצי מהסרט אז קיבלנו כרטיסים לראות שוב. מה, לא נלך? הזדהתי עם הרבה רגעים, אבל במיוחד עם השפה. והטון