ביקור ארוך, מתיש ויש לומר נדיר (בשביל מה יש אפליקציה?) בסניף בנק לאומי הקרוב לאזור מגוריי הסתיים בהתנצלות הפקידה ובשאלה: "אפשר כפיצוי להציע לך לוח שנה?".
לוחות שנה היו מאז ומעולם מוצר של קידום מכירות. לוח שנה עם לוגו של סוכנות ביטוח היה עיטור קיר קבוע כמעט בכל בית ובכל משרד בשנות ה-80 ואפילו עד תחילת שנות ה-90 שאז השתנה העולם ואתו גם ניהול הזמן בעקבות המצאת האינטרנט.
פעם אנשים נהגו ללכת עם לוחות שנה קטנים בכיס. (בערך בגודל של טלפון חכם) בכיס השני הייתה להם מטפחת וגם פנקס קטן עם כתובות ומספרי טלפון. היום לוחות השנה כאלה הם פריט לאספנים ונמכרים במכירות פומביות.
את אוסף לוחות השנה האמנותיים שלי קיבלתי (אולי בעצם לקחתי) מאבי. אבי הוא אספן של כל מיני דברים. בעיקר של מצלמות אבל גם של ספרים ישנים ולוחות שנה. את רוב האוסף של לוחות השנה קנה בשוק הפשפשים ביפו, והם נבחרו בעיקר בגלל הציורים או התמונות שלהם.
התקופה הכי מתועדת באוסף היא שנות ה-80. לוחות השנה ברובם איטלקיים, כנראה נקנו בגלל יצירות המופת של גדולי האמנים המעטרים אותם. הם היו מיועדים לתליה על הקיר. זאת בעצם מעין תערוכה מתחלפת, כאשר בכל שבוע או בכל חודש קירות הבית משתנים בהתאם לעמוד בלוח השנה.
1981 – לוח שנה של כלבים.
עוד לפני שהיו סרטונים ויראליים של כלבים וחתולים היו לוחות השנה האלה מאוד פופולריים. הלוח הזה כמו לוחות רבים באוסף נשארו "נקיים". לא כתבו בהם אירועים משפחתיים, תאריכי ימי הולדת או הערות אחרות. מה שמלמד אולי שהלוח אכן שימש כתמונה מתחלפת ולא כמוצר לניהול זמן.
1983- לוח השנה האמנותי ביותר שנמצא באוסף.
הלוח הוא מאיטליה ומה שמיוחד בו שהוא לוח שבועי. יש בו 52 דפים ובכל דף ציור של אחד מגדולי האמנים האיטלקים. הלוח הזה הוא יותר "ספר אמנות" מאשר לוח שנה.
1985- עוד לוח שנה איטלקי.
תמונה אחת לכל חודש. אין קשר בין התמונות לעונות השנה. כל התמונות הן של ציירים מהמאה ה-19. מתוארים חיי הכפר של האיכרים והאיכרות. נוגעות ללב במיוחד התמונות של הנשים המטפלות בילדים ואני מניחה שבגלל התמונות הללו זכה לוח השנה היפה הזה להיכנס לאוסף.
לוח שנה מתוצרת ישראל מעניין במיוחד שנמצא באוסף הוא לוח שנה לשנת תשנ"ה 1994-1995 בהוצאת חברת מוצרי הנייר היוקרתית טורנובסקי.
טורונובסקי זה שם נרדף כמעט ללוחות שנה אמנותיים ארץ-ישראליים. החברה נוסדה בשנת 1940. לוח השנה הראשון יצא בשנת 1977. טורנובסקי עיצבו את לוחות השנה המפורסמים של אל על.
אבל לא זאת הסיבה שאני אוהבת במיוחד את לוח "פסיפסי ארץ ישראל" שלי. הסיבה היא שסוף סוף יש בלוח הזה עקבות חיים. עיגולים מסומנים על ימים מסוימים ולידם" "טיול שנתי" ושאר בילויים. הלוח שימש כנראה נערה צעירה, אולי בתיכון. היא עשתה הרבה מאוד בייביסיטר בשנה הזאת ואת כל החשבונות כתבה על גבי הלוח. "הם חייבים לי 4 ₪" או "אני חייבת לריקי" ועוד ועוד הנהלת חשבונות. באפריל היא לקחה שיעור ראשון בגיטרה. אולי כל החסכונות מהבייבסיטר שעשתה אצל ריקי או דני (שם שמופיע הרבה כמי שחייב לה או היא חייבת לו) אפשרו לה לקנות גיטרה ולהתחיל ללמוד לנגן. זה גם אחד הלוחות האחרונים באוסף… תמו הימים של לוחות הכיס, לוחות השנה ומטפחות הבד. יחי האאוטלוק.
כתבת יפה מאד . רק לידיעתך אני עדיין מעדיפה לנהל את הימים שלי על לוחות שנה שמוצמדות למקרר עם מגנט ומי אמר שממחטות מבד פסו מן העולם?
נכון אמא. ורצוי לוח שנה שאפשר לראות בו גם חודש אחורנית וחודש קדימה.
פוסט נוסטלגי,
גם לאבי אוסף לוחות שנה שנשמר בגלל הציורים- לוחות שנה של 'ערכים' שמעוטרים בציורים מהווי החיים היהודי של אמנים כמו יוסי רוזנשטיין וכאלה…
תודה על השיתוף!
תודה! לוח שנה של יוסי רוזנשטיין אין לי אבל את ציוריו אני אוהבת מאוד.
תיקון קליל: הלוח של טורנובסקי הוא משתנ"ה ולא תשע"ה
תודה רבה על התיקון. שנה נפלאה